היה כייף

בתמונה משמאל ניתן לראות את קריאת האודומטר בסיומו של המסע. כשהשארתי את האופנוע אצל הסוכן ונפרדתי ממנו לפני שילוחו ארצה הייתה הקריאה בדיוק 11,000 מייל שהם 17,700 ק"מ. הצמיג האחורי מתחיל לאותת "החלפה". שיחכה עוד קצת.

היה כייף. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחברי היקר ראובן, כאן בניו יורק, על תרומתו המשמעותית למימוש החלום. תודה גם לכל יקירי ובמיוחד לנילי בת זוגתי, שהשכילו לכבוש את דאגתם לגורלי ובכך הקלו עלי במהלך המסע. תודה לכל קוראי בלוג זה, בעיקר לאלה שזכיתי לתגובתם התומכת והמעודדת מידי פעם. ותודה מיוחדת ליוסי, שותפי למסע, על שהיה שותפי למסע.


סטטיסטיקה על קצה המזלג

  1. ביקרתי ב - 52 פארקים לאומיים ובכולם החתמתי את דרכון הפארקים.
  2. החותמות הוחתמו ב - 27 מדינות שונות.
  3. ב - 2 מדינות נוספות סתם עברתי ללא החתמה (אילינוי וטקסס).
  4. יוטה היא המדינה בה הוחתמו מירב החותמות (6).
  5. בסה"כ מילאתי 226 גאלון של דלק במחיר כולל של $900. $4.00 לגאלון, 4.17 ש"ח לליטר.
  6. צריכת דלק ממוצעת של ההארלי 48.7 מיילים לגאלון, 20.7 ק"מ לליטר.
  7. 51 לילות בבתי מלון עלו $5,879.51, בממוצע $115 ללילה.
  8. 8 פעמים חצינו קווי Time Zone.
  9. המסע נמשך 50 יום כמתוכנן. 48 ימי רכיבה ו - 2 ימי מנוחה. ביום הרכיבה הארוך ביותר רכבנו 404 מייל.
 10. על פי גוגל שהיתי באוכף 209.5 שעות של רכיבה. אני יודע שבפועל הרבה יותר. לא יודע להגיד כמה.
 11. היו לנו בסך הכל 6 אירועי גשם.
 12. כבישי הרכיבה האטרקטיבים ביותר בעיניי היו:
       א. כביש 87 באיזור הגבעות השחורות של דקוטה הדרומית.
       ב. כביש 212 מהעיירה Red Lodge במונטנה, עבור דרך וויומינג ועד הכניסה הצפון מזרחית לילוסטון.
       ג. כביש 120  (Toga Rd) בתוך היוסמיטי.
       ד. כביש 128 ביוטה.
       ה. כביש 114 בקולורדו.
       ו. ה - Blue Ridge Pkwy בטנסי.
 13. במהלך המסע עבר ההארלי 3 טיפולים תקופתיים: טיפול 1000 ($348.06), טיפול 5000 ($317.41), טיפול 10000 ($470.72).

הכפפות האלה לא חוזרות איתי ארצה.....

תעלומה היא בעיניי מדוע זה קרה דווקא בכפפה השמאלית

מה לא קרה במהלך המסע

לא צחצחתי נעלים, לא הסתפרתי, לא לקחתי אופטלגין (גם לא אקמול), לא קיבלתי דו"ח תנועה, לא איבדתי דבר, לא היה לי פנצ'ר, לא ראיתי אף משחק של בארסה.