אני חייב תחילה לסגור חשבון עם אמנון

אמנון יקירי
האמריקאים לא מסדרים את השדות שלהם כמו שאתה חושב. נכון שכדי להשיג נצילות שטח מקסימלית היה צריך להציב את השדות כך שמרכזיהם יצרו מעויין שאורך הצלע שלו שני אר וגובהו (על פי פיתגורס) שורש של ארבעה אר בריבוע פחות אר בריבוע, דהיינו אר שורש שלוש. שטח מעויין כזה יהיה שני אר כפול אר שורש שלוש או במילים אחרות שני אר בריבוע שורש שלוש. עכשיו, בתוך מעויין כזה חסומים ארבעה חלקי מעגל שכולם יחד הם מעגל אחד שלם. כדי לחשב את נצילות השטח צריך לקחת שטח מעגל ולחלקו בשטח המעויין כלומר: פאי אר בריבוע חלקי המכפלה של שני אר בריבוע שורש שלוש, נותן לאחר שהאר בריבוע מצטמצם את התוצאה פאי חלקי שניים חלקי שורש שלוש או במילים אחרות 0.9069.
הבעיה היא שמלכתחילה ההנחה שלך מוטעית. מה לעשות, כאן באמריקה הם מסדרים את השדות אחרת, בצורה בזבזנית, ונצילות השטח היא כפי שטענתי. ראה תצלום לוויני גוגלי המאשש את שראיתי במו עיני בשטח. אנחנו כזכור רכבנו על ה - 285 דרומה. מצטער אם פגעתי בסיכויי מי מהקוראים לזכות בטיול אופנועים בארה"ב, תרומת אמנון.
נ.ב., אני יוצא מנקודת הנחה שהאמריקאים יודעים מה הם עושים ויש להם סיבה טובה לסידור הזה של השדות. נכון שהם "מרובעים" לפעמים (על פי תפיסת עולמם של הישראלים) אבל רק כך כנראה מגיעים לירח. המרובעות הזו אינה נוגעת כנראה למרובעים שלנו כאן - יש מי מהקוראים היודע מה הסיבה? אולי זה קשור לשיטות עיבוד חקלאיות (חריש, זריעה, קציר).

זהו. עכשיו משנרגעתי בואו נראה מה היה לנו היום. כזכור, הורדנו את ה - Rocky Mountain National Park ובמקומו הכנסנו לתוכנית את ה - Great Sand Dunes National Park הנמצא כאן בקולורדו, לא רחוק ממונטרוז, העיר שבה שהינו הלילה. גם קולורדו לא קופחה וגם אין שינוי במספר האתרים המוחתמים. כולם מרוצים (חוץ מאמנון). יציאה מהמלון, רכיבה קצרה של בוקר על כבישי סרגל ואנחנו בפארק. למעשה זהו הפארק "הצעיר" ביותר מבין הפארקים הלאומיים והוכרז ככזה ב - 2004 (לפני כן היה מוגדר כמונומנט לאומי). תופעה באמת יוצאת דופן. הררים של חול משתרעים להם על שטח גדול, צבע בהיר, גליות של דיונות וכל זה על רקע הרים נישאים, שונים בצבע ובצורה, העומדים כחומה בצורה וכמחסום בפני נסיונות חוזרים ונישנים של הדיונות להגדיל את מרחב המחיה שלהם. גרגרי החול הובאו לעמק כסחף של נהרות, שלגים ושיטפונות היורדים מההרים וחלק מהם אף הגיעו לעמק ע"י רוחות שנשבו מכיוון ההרים מערבה. גרגרי החול הללו אינם מגיעים לעולם אל המנוחה ואל הנחלה. משטר רוחות הפוך, מדרום מערב לצפון מזרח מסיע אותם אל כיוון ההרים וכאן הם נעצרים ומתחילים להערם לגבעות חול שהגבוהה שבהן מגיעה בשיא עוצמתה לגובה של 230 מטר. תהליך עתיק יומין זה נמשך גם כיום והאזור כולו משמש כר נרחב לפעילויות בילוי משפחתיות (הילדים אוהבים לגלוש ולהתפלש בחולות ולהשתכשך במי הפלגים המגיעים מההרים). ראינו כרגיל סרט עשוי היטב, החתמנו והצטלמנו. מה כבר עוד אפשר לראות - כולה חול.

מכאן פנינו ליעד הבא. עוזבים את קולורדו לטובת ניו מקסיקו ברכיבה סטאנדרטית על כבישים מהירים כשמידי פעם נעצר שטף הרכיבה ע"י "עבודות בכביש" של המע"צ המקומי. אגב, התקלות עם תיקוני כביש גדולים כקטנים היא עניין שבשגרה עבורנו. כל הזמן מתקנים כאן את הכבישים. במדינה החדשה (ה - 19 במיניין המדינות) אנחנו מגיעים ל - Capulin Volcano National Monument, הר געש נישא העומד בטבורו של שטח געשי נרחב כאן בפינה הצפון מזרחית של ניו מקסיקו. ההר נוצר מהתפרצות געשית שארעה לפני 60,000 שנה ונוספה לו ולסביבתו מסה געשית נוספת עקב שתי התפרצויות שארעו מאוחר יותר. הוא מתנשא לגובה של 670 מטר מעל המישור עליו הוא ניצב ו - 2,500 מטר מעל פני הים. ממרכז המבקרים מוביל אל פיסגתו כביש הקפי נוח וזו לי הפעם השניה כאן שאני ניצב על קצה הלוע של הר געש, שלועו הפעם אינו מלא מים. מחר עוברים דרך טקסס ללא חותמת וניכנסים לאוקלהומה. אני צריך לטפל בהזמנת מלון. בוקר טוב לכולכם ושבת שלום.